מי שגר עם המנוח בדירה: כמה זמן מותר להישאר אחרי הפטירה

אחת השאלות הרגישות אחרי פטירה היא מה קורה עם מי שגר עם המנוח: בן זוג, ילד שטיפל בהורה, או קרוב משפחה אחר. האם הוא חייב לפנות את הדירה מיד? האם היורשים האחרים יכולים לדרוש ממנו לצאת? חוק הירושה, התשכ"ה–1965, קובע הסדר מוגדר לתקופת מעבר. מעבר לתקופה הזו, הדין שחל משתנה בהתאם לשאלה מי יורש את הדירה ומה מעמדו של המתגורר בה.

מה קובע סעיף 108

סעיף 108(א) לחוק קובע: מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חודשים, ואם היה יורש – שישה חודשים לאחר מות המוריש. באותה תקופה הוא רשאי להשתמש במיטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.

כמה נקודות חשובות בנוסח:

• גר עמו ערב מותו – הזכות שמורה למי שגר עם המוריש בדירה סמוך לפטירה.

• בעלות או שכירות – ההוראה חלה גם כשהמוריש היה בעל הדירה וגם כששכר אותה.

• שלושה או שישה חודשים – התקופה ארוכה יותר כשהמתגורר הוא גם יורש.

• שימוש במיטלטלין – הזכות כוללת שימוש בתכולת משק הבית באותה מידה כמו קודם.

כלכלה לחודש

סעיף 108(ב) מוסיף שמי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מהעיזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.

האם זה פוגע בחלק בעיזבון

סעיף 108(ג) קובע שאין בזכויות האלה כדי לחייב אדם כלפי העיזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעיזבון. במילים אחרות, השימוש בדירה בתקופת המעבר אינו נחשב "מקדמה" על חשבון הירושה. עוד קובע הסעיף שאין בזכויות אלה כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן.

ומה קורה אחרי התקופה

סעיף 108 קובע מסגרת מינימלית לתקופת מעבר. לאחריה, התשובה תלויה בנסיבות:

• בן הזוג – זכויותיו נקבעות לפי הירושה עצמה, לפי הצוואה או לפי כללי הירושה על פי דין, ולעיתים גם לפי זכויותיו הממוניות כבן זוג.

• יורש שגר בדירה – הוא שותף בעיזבון ובהמשך בנכס. לפי סעיף 109(ב), פירות הנכסים עד החלוקה שייכים לעיזבון, ולאחר רישום הנכס על שם היורשים במשותף חלים כללי חוק המקרקעין, ובהם החובה לשלם לשותפים שכר ראוי בעד שימוש לפי סעיף 33.

• מי שאינו יורש – מעמדו לאחר התקופה תלוי בהסכמות עם היורשים ובדין הכללי.

כשהמנוח שכר את הדירה

סעיף 108(א) חל גם כשהמוריש לא היה בעל הדירה אלא שכר אותה. במצב כזה, הזכות להמשיך לגור בדירה בתקופת המעבר עומדת למי שגר עם המוריש, אבל בעל הדירה הוא צד שלישי, ולכן כדאי לפנות אליו מוקדם, לעדכן אותו ולהסדיר את תשלומי השכירות ואת מועד פינוי הדירה או המשך השכירות. סעיף 108(ג) מבהיר שהזכויות האלה אינן מוסיפות על הוראות החוקים להגנת הדייר ואינן גורעות מהן, ולכן במקרים של שכירות מוגנת יש לבדוק את הדין המיוחד.

איך מנהלים את התקופה הזו נכון

זו עמדה מקצועית שלנו ולא הוראת חוק:

• כדאי לסכם בכתב מוקדם ככל האפשר מה יקרה בתום התקופה – יציאה, תשלום שכר ראוי או רכישת חלקי היורשים האחרים.

• כדאי לתעד את מצב הדירה ואת תכולתה בתחילת התקופה.

• אם יש הכנסות או הוצאות, כמו שכר דירה למשכיר או תשלומים שוטפים, כדאי לרשום מי שילם מה.

• במקרה של מחלוקת, גישור עשוי לחסוך הליך ממושך.

הקשר לתכנון עסקה בנכס

מנקודת המבט של מכירה או עסקה עם יזם, חשוב לדעת מראש מי מחזיק בדירה ועל סמך מה. דירה שמתגורר בה אחד היורשים, בלי הסכמה מוסדרת, עלולה לעכב מכירה. הסדרה מוקדמת של המגורים היא לעיתים צעד ראשון בכל תכנון.

שאלות נפוצות

אמא שלי גרה עם אבא שנפטר – האם היא חייבת לצאת?

סעיף 108(א) מאפשר למי שגר עם המוריש להמשיך לגור בדירה שלושה חודשים, ואם הוא יורש – שישה חודשים. מעמדה לאחר מכן תלוי בזכויותיה בירושה ובנסיבות.

האם התקופה הזו מנוכה מהחלק שלי בירושה?

לא. לפי סעיף 108(ג), הזכויות האלה אינן גורעות מחלקו של יורש בעיזבון.

אחי ממשיך לגור בדירה אחרי שישה חודשים – מה עכשיו?

לאחר התקופה, חלים הכללים הרגילים. כשהנכס רשום על שם היורשים במשותף, סעיף 33 לחוק המקרקעין עשוי לחייב את השותף המשתמש בשכר ראוי.

המידע בעמוד זה כללי, נכון למועד כתיבה (נובמבר 2026), ואינו מחליף ייעוץ משפטי.

לבחינת דירה שעברה בירושה ולתכנון הצעד הבא, פנו לקובי אלקיים נדל"ן בטלפון 053-658-4252.