ירושה על פי דין: מי יורש דירה או קרקע כשאין צוואה

רוב האנשים בישראל אינם משאירים צוואה. כשהם נפטרים, הדירה, הבית או החלק בקרקע עוברים ליורשים לפי כללים שקבע החוק. הכללים האלה קובעים לא רק מי יורש, אלא גם באיזה חלק – וזה מה שקובע בסוף כמה בעלים יהיו לנכס, ומה שיעור הבעלות של כל אחד. הבנת הכללים חשובה במיוחד כשמתכננים מכירה, חלוקה או עסקה עם יזם.

מי היורשים על פי דין

סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965, קובע שהיורשים על פי דין הם:

• בן הזוג – מי שהיה במות המוריש בן זוגו.

• קרובי המוריש – ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם.

סעיף 1 קובע את העיקרון הבסיסי: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". סעיף 3(א) מוסיף שכל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו, וסעיף 3(ג) קובע שלעניין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם הוריו היו נשואים זה לזה בשעת לידתו.

החלק של בן הזוג

סעיף 11(א) קובע שבן הזוג נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים לפי המקובל והנסיבות למשק הבית המשותף, ומשאר העיזבון:

• חצי – אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם, או הורים.

• שני שלישים – אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים. במקרה זה יש הוראה מיוחדת לגבי דירת המגורים, כשבני הזוג היו נשואים שלוש שנים או יותר וגרו יחד בדירה ערב הפטירה.

• הכול – לפי סעיף 11(ב), אם לא הניח המוריש קרוב מהמנויים, בן הזוג יורש את העיזבון כולו.

סעיף 11(ג) קובע שמה שמגיע לבן הזוג מכוח עילה הנובעת מקשר האישות, כמו כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון, אך הוראה זו אינה חלה על מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג.

סדר העדיפות בין הקרובים

סעיף 12 קובע: "ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו". כלומר, כשיש ילדים, ההורים אינם יורשים, ושאר העיזבון שאינו של בן הזוג עובר לילדים.

סעיף 13 קובע שילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן ההורים ביניהם והורי ההורים ביניהם.

כשיורש נפטר לפני המוריש

סעיף 14(א) קובע שילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים – הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו, בכפוף לחריגים שבסעיף. לפי סעיף 14(ב), הילדים שיורשים כך חולקים ביניהם בשווה את מה שירשו. כך נוצר מצב שבו נכדים הופכים לבעלים במשותף בנכס של סבם או סבתם, לצד דודיהם.

דוגמה להמחשה: איך נכס הופך לנכס של בעלים רבים

נניח אישה שנפטרה בלי צוואה, והשאירה בעל ושלושה ילדים, שאחד מהם נפטר לפניה והשאיר שני ילדים. לפי הכללים שתוארו, הבעל נוטל את מיטלטלי משק הבית ומחצית משאר העיזבון. המחצית השנייה מתחלקת בין שלושת ענפי הילדים בשווה, וחלקו של הבן שנפטר מתחלק בין שני ילדיו. כך דירה אחת עשויה להירשם על שם חמישה בעלים בחלקים שונים. הדוגמה להמחשה בלבד, והחלוקה המחייבת נקבעת בצו הירושה.

למה זה חשוב לנכסי מקרקעין

• מספר הבעלים – ירושה על פי דין מפצלת לעיתים את הנכס בין בן הזוג וכמה ילדים, ואחר כך גם בין נכדים.

• צו ירושה – הצהרה על הזכויות נעשית בצו ירושה, ולפיו נרשמים היורשים בפנקס.

• שיתוף – לאחר הרישום, היורשים הם שותפים במקרקעין וחלים עליהם כללי חוק המקרקעין.

עצה מעשית

זו עמדה מקצועית שלנו: כשמתכננים עסקה בנכס שעבר בירושה, כדאי לשרטט "עץ ירושה" מלא – מי נפטר, מתי, מי היורשים של כל אחד – ולוודא שיש צו לכל שלב. נכס שעבר כמה ירושות בלי שהוסדרו עלול לחייב כמה צווים לפני שאפשר לחתום על דבר.

שאלות נפוצות

אבא נפטר בלי צוואה והשאיר אישה ושלושה ילדים – איך מתחלקת הדירה?

לפי סעיף 11(א)(1), בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית ומחצית משאר העיזבון. המחצית השנייה מתחלקת בשווה בין הילדים לפי סעיף 13. החלוקה המדויקת נקבעת בצו הירושה.

האם הורי המוריש יורשים כשיש לו ילדים?

לא. לפי סעיף 12, ילדי המוריש קודמים להוריו.

בן נפטר לפני אביו – האם ילדיו יורשים את הסבא?

ככלל כן. לפי סעיף 14(א), הילדים יורשים במקום הורה שמת לפני המוריש, בכפוף לחריגים בסעיף.

המידע בעמוד זה כללי, נכון למועד כתיבה (נובמבר 2026), ואינו מחליף ייעוץ משפטי.

לבחינת נכס משפחתי שעבר בירושה ולתכנון הצעד הבא, פנו לקובי אלקיים נדל"ן בטלפון 053-658-4252.