הסכם בין אחים על ירושת ההורים כשההורים בחיים: למה הוא בטל ומה כן אפשר

במשפחות רבות מנסים "לסגור" מראש מה יקרה לדירת ההורים או לקרקע המשפחתית: האחים חותמים ביניהם שאחד יקבל את הדירה והשני את המגרש, או שאחד מהם מוותר על חלקו תמורת תשלום. הכוונה טובה – למנוע סכסוך בעתיד. אבל חוק הירושה, התשכ"ה–1965, קובע שהסכם כזה, כשהוא נעשה בחיי ההורים, אינו תקף. חשוב להכיר את הכלל ואת החלופות החוקיות, כדי שהתכנון המשפחתי לא יתברר כחסר תוקף ברגע האמת.

מה קובע החוק

סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע: "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים". שני סוגי פעולות נכללים כאן:

• הסכם בדבר ירושה – למשל הסכם בין אחים בחיי האב על האופן שבו יחולקו נכסיו אחרי מותו.

• ויתור על ירושה – למשל התחייבות של אחד הילדים, בחיי ההורה, שלא לתבוע את חלקו בירושה.

מתנה שתחול רק אחרי המוות

סעיף 8(ב) מוסיף: "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת־תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה". כלומר, מסמך שבו הורה כותב "הדירה תעבור לבני אחרי מותי" אינו מתנה תקפה, אלא אם הוא עומד בדרישות של צוואה.

למה החוק קובע זאת

ההיגיון הוא שאדם רשאי לקבוע לבדו מה ייעשה ברכושו אחרי מותו, ולשנות את דעתו כל עוד הוא בחיים, בדרך של צוואה. הסכמים מראש בין יורשים עתידיים עלולים לפגוע בחופש הזה, ולכן החוק אינו נותן להם תוקף. זה לא אומר שאין דרך לתכנן – רק שהתכנון צריך להיעשות בכלים הנכונים.

הכלים החוקיים שעומדים לרשות המשפחה

• צוואה – הכלי המרכזי. לפי סעיף 40, אדם רשאי לצוות כל עיזבונו, חלק יחסי ממנו או נכס מסוים לאחד או לאחדים.

• צוואות הדדיות – לפי סעיף 8א, בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות זה על זה, עם כללים מיוחדים לביטולן.

• מתנה בחיים – העברה של נכס או של חלק ממנו כבר עכשיו, שתוקפה מיידי. להעברה כזו יש השלכות מס שיש לבדוק, ובהן הוראות חוק מיסוי מקרקעין לגבי מתנות לקרובים.

• הסכם חלוקה לאחר הפטירה – לאחר מות המוריש, היורשים רשאים לחלק את העיזבון בהסכם ביניהם לפי סעיף 110.

• הסתלקות לאחר הפטירה – לפי סעיף 6, יורש רשאי להסתלק מחלקו, גם לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, בתנאים שנקבעו.

דוגמה להמחשה

נניח שלושה אחים שחתמו, בחיי אמם, על מסמך שלפיו האח הגדול יקבל את הדירה, והשניים האחרים יקבלו חלק בקרקע משפחתית. לאחר פטירת האם מתברר שאין צוואה. לפי סעיף 8(א), המסמך שנחתם בחייה בטל, והירושה תחולק לפי כללי הירושה על פי דין. אם האחים עדיין מסכימים על אותה חלוקה, הם יכולים לחתום על הסכם חלוקת עיזבון לאחר הפטירה – אבל זו תהיה החלטה חדשה, ולא מימוש של המסמך הישן. הדוגמה להמחשה בלבד.

מה זה אומר לנכסי מקרקעין

מבחינת נכס משפחתי, ההבדל בין הכלים גדול. מתנה בחיים מעבירה את הבעלות כבר עכשיו ומשנה את הרישום. צוואה אינה משנה דבר בחיי המצווה, וההורה נשאר הבעלים. הסכם בין האחים בחיי ההורים אינו משנה דבר כלל, ואינו מחייב. מי שמתכנן עסקה עם יזם על נכס של הורים מבוגרים צריך לדעת מי הבעלים היום, ומה עשוי לקרות בהמשך.

המלצה מקצועית

זו עמדה שלנו ולא הוראת חוק: אם המשפחה רוצה ודאות לגבי נכס מסוים, כדאי שההורים יפנו לעורך דין לעריכת צוואה מסודרת, ובמקרים מתאימים יבחנו גם מתנה בחיים, אחרי בדיקת המס. האחים יכולים לנהל שיחה פתוחה ולתאם ציפיות, אבל לא לסמוך על הסכם ביניהם כאילו הוא מחייב.

שאלות נפוצות

חתמנו האחים בחיי אבא מי מקבל את הדירה – האם זה תקף?

לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו – בטל.

אבא כתב מכתב שהדירה תעבור אליי אחרי מותו – זה מספיק?

לפי סעיף 8(ב), מתנה שתוקנה רק לאחר המוות אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות החוק.

מה כן אפשר לעשות כדי שהדירה תגיע לאחד הילדים?

ההורה יכול לערוך צוואה, או לשקול מתנה בחיים בליווי משפטי ומיסויי. לאחר הפטירה, היורשים יכולים להסכים ביניהם על החלוקה.

המידע בעמוד זה כללי, נכון למועד כתיבה (נובמבר 2026), ואינו מחליף ייעוץ משפטי או מיסויי.

לבחינת נכס משפחתי ותכנון העברתו בין דורות, פנו לקובי אלקיים נדל"ן בטלפון 053-658-4252.